שיטת המ.ש.מ.ש.: ארבעת השלבים לפתרון תרגיל (בקורסים ריאליים)

אני לעולם לא אשכח את ההתמודדות הראשונה שלי עם מבוא למיקרו כלכלה. יש שאלות (מועטות) שאני מצליח לפתור, את השאר אני מנחש או לא מצליח. בכיתה אני מבין הכל, בבית אני לא מבין כלום. אתם יודעים מה? אפילו המורה הפרטי עושה עבודה לא רעה בכלל, ועדיין יש תחושה שאני תלוי בכולם – במורה, בפתרונות שהורדתי מהפורום (או פתרונות מסמסטר שעבר), במורה הפרטי ובכוחות עליונים כאלה ואחרים.

מוכר? אחת המטרות כאן היא להביא את הסיבות העיקריות ל-"מדוע סטודנט צריך מורה פרטי". אחת הסיבות העיקריות והמשמעותיות ביותר, לדעתי, היא שרוב הסטודנטים פשוט לא יודעים איך לגשת לשאלה.

משפט מפוצץ אהה? אני אישית שמעתי אותו מכמה מורים ומחברים שלמדו אצל מורים (פרטיים או של המוסדות האקדמיים). ראשית אסביר מה הכוונה של הסטודנטים שאמרו לי שהם "לא יודעים לעבוד" ואחרי זה אציג את ארבעת השלבים לפתרון שאלה בפירוט.

"אהה.. עכשיו אני צריך לצייר גרף! לא לא.. אוף אני בטוח שאני יודע.. אתמול עשיתי תרגיל כזה בכיתה ובכלל לא היתה לי בעיה! טוב... בסדר... יאללה, תגלה לי...". בכדי שתופעה כזו לא תקרה לכם, עליכם להבין שייתכן שאתם יודעים את החומר מצוין אבל מנגנון השליפה (מהזיכרון) שלכם לא מוגדר כראוי – אתם מחפשים להזכר בחומר תיאורטי כשאשר עליכם לבצע משימה לוגית או להיפך, הינכם מנסים לבצע משימה לוגית לפני ששלפתם מהזכרון את החומר התיאוריטי.

מה, זה הכל? לא, אבל כמעט הכל. אם תעבדו נכון, כלומר תדעו מתי לשאול את עצמכם את השאלה הנכונה, תוכלו להקל באופן עצום על תהליך הלמידה שלכם. תוכלו לזהות מתי יש להזכר בחומר תיאורטי ומתי הגיע הזמן להרים את העט ולהתחיל לכתוב (או לצייר, או לחשב וכד'),

בכדי לעבוד נכון בקורסים ריאליים (כלכלה, מתמטיקה, חשבונאות, מימון, סטטיסטיקה והקורסים הקרובים להם) עליכם לעבוד ע"פ השלבים הבאים, אני קורא לזה שיטת המ.ש.מ.ש.:

1. מוצא: בצעו את מצב המוצא, התעלמו מכל מלל אחר

2. שינויים: בצעו א השינויים והתמקדו רק בהם

3. מסקנות: הסיקו מסקנות בנוגע לשינויים שביצעתם

4. שאלה: גשו לשאלה/טענה רק לאחר שסיימתם לבצע את צעדים 1-3

הטעות הנפוצה של רובנו היא להתחיל משלב 4 – השאלה. בעת פתרון תרגיל, המוח מריץ מספר תהליכים במקביל (למעשה הארבעה הנ"ל) של חתירה לפתרון השאלה, לכן עדיף שנעבוד בסדר נכון שיקל על תהליך החשיבה. נבצע את כל שלב בזמנו.

אציג דוגמה ובעזרתה אעבור על כל ארבעת השלבים: ציקו ופיקו טיילו בים. ציקו הלך יחף, לפיקו היו נעליים (נוחות). במהלך הצעדה החליטו ציקו ופיקו להתחרות – מי יצליח להגיע לדוכן הגלידה בקצה החוף הכי מהר. שניהם התחילו לרוץ, ובדרך ראו את מיקו, חברם הטוב רץ בכיוון הנגדי (מיקו אוהב לרוץ על החוף, בחור ספורטיבי). ציקו עצר להחליף מספר מילים עם מיקו במשך דקה אחת, לקח ממיקו את הנעליים והמשיך לרוץ הפעם בקצב כפול לכיוון דוכן הגלידה לאחר מכן. אם ידוע שהנעליים שמיקו נעל היו זהות באיכותן לנעליים של פיקו, אז מכאן שפיקו הגיע ראשון לדוכן הגלידה.

ככה נראה תרגיל בכלכלה לסטודנטים שלא יודעים לעבוד נכון. צריך לקרוא אותו שוב ושוב בכדי להבין מה בדיוק רוצים איתנו.

שלב ראשון – בצעו מצב מוצא

עלינו לקרוא את תוכן השאלה ולסמן את נתוני מצב המוצא בלבד. כן, נתעלם מהשינויים, ולא – לא נסיק מסקנות ובשום פנים ואופן לא תעניין אותנו השאלה. אי אפשר לבנות את הפנטהאוז לפני שבנינו את היסודות של הבניין, הקדישו את הזמן הראוי למצב המוצא.

בשלב זה, דאגו לדבר אחד בלבד – לדאוג שכל הנתונים של מצב המוצא, היכולים להמצא (כמו בשאלה זו) בכל מקום בתרגיל (התחלה, אמצע וסוף) ברורים לנו וקיבלו ביטוי (בכלכלה למשל נהוג בחלק מהנושאים לצייר בגרף, במתמטיקה נהוג לפעמים לכתוב משוואה, בחשבונאות מיידי פעם ליצור טבלה וכו').

בדוגמה הנ"ל מצב המוצא מופיע כבר בארבעת המילים הראשונות – יש לנו 2 פרטים, ציקו ופיקו. הסביבה היא הים. כמו כן אנו יודעים שלפיקו יש נעליים נוחות, יש דוכן גלידה. כמו כן אנו יודעים שיש פרט נוסף – מיקו הספורטיבי שנעל גם הוא נעליים (זהות באיכותן לנעליים של פיקו – שימו לב! נתון לגבי מצב המוצא שנמצא לקראת סוף התרגיל) ואוהב לרוץ על החוף.

סיימנו עם מצב המוצא? נוכל להתקדם לשלב הבא.

שלב שני – בצעו את השינויים

עכשיו נקרא את השאלה בפעם השניה, כאשר הפעם נחפש אך ורק את השינויים שקרו – את המידע שאומר שקרה משהו. לאחר שנבין את השינויים - נבצע אותם, פשוטו כמשמעו ללא שום הסקת מסקנות. אם יש כמה שינויים נבצע אותם אחד אחרי השני. אם בשאלה ישנה מטרה מסוימת, רשמו אותה בגדול כבר עכשיו, אחרת ייתכן וסביר שנשכח אותה בהמשך. בעיה נפוצה של סטודנטים היא שהם נשארים עם הדרך הרגילה והם שוכחים שעליהם להגיע לתוצאה מסוימת. חשבו על מצב בו אתם מנסים להגיע למקום שאתם מכירים אבל אתם תמיד נוסעים עם GPS פתוח. היום במקרה הGPS לא עובד לכן יהיה לכם קשה מאוד להגיע למטרה אם לא תראו אותה (שניה זה הפניה הזו או שזו הפניה הבאה.. נראה לי ש...) ואז מתחילים הניחושים.

אם אין שינויים בשאלה נדלג על סעיף זה ונעבור ישירות לשלב השלישי – הסקת מסקנות.

בדוגמה נוכל לראות את המטרה – להגיע לדוכן הגלידה בקצה החוף בקצב המהיר ביותר. השינויים בשאלה הם: ציקו ופיקו עברו ממצב של הליכה למצב של ריצה. ציקו ופיקו ראו את מיקו ורק ציקו עצר, למשך דקה ורק אז המשיך. היו עוד שינויים, נחסוך אותם מכם.

​שלב שלישי – הסקת מסקנות

רק בשלב זה נפעיל את הלוגיקה שלנו – ננסה להסיק מסקנות. אם ניסיתם להסיק מסקנות עוד בטרם העט החלה לכתוב (טעות שכיחה מאוד) או בטרם סיימתם לבצע את שלבים 1 ו/או 2, אז ייתכן וסביר שתחוו את הרגשת ה"בלאק אאוט" ולא בגלל ששכחתם, אלא מכיוון שפשוט לא הצלחתם להריץ מספיק תהליכים בראש. אחזור על הדוגמה ממקודם: בכדי להגיע לקרב (לשאלה/טענה עצמה) צריך להגיע עם כלי הנשק (המסקנות שהסקנו יחד עם נתוני מצב המוצא וביצוע השינויים) – בד"כ נעדיף לצאת לקרב עם כלי נשק מאשר בלי. נוכל לגלות ברוב המקרים שזה בכלל לא קרב, הגענו כ"כ מוכנים כך שיחסי הכוחות הוטו לטובתינו כך שכל הסיפור נגמר ממש מהר ובקלות.

בדוגמה הזו קשה להסיק מסקנות שכן לא ידוע מי מציקו ופיקו רץ מהר יותר בכל אחד מהשלבים, המסקנה היחידה היא שציקו, לאחר הפגישה עם מיקו, רץ בקצב כפול לאחר נעילת הנעליים, כלומר, ציקו רץ מהר יותר עם נעליים מאשר בלי נעליים (בהנחה שעדיין המשיך לרוץ על החוף).

שלב רביעי – גשו לטענה/שאלה

רק לאחר שסיימנו לנתח את כל נתוני התרגיל, החל מביצוע מצב מוצא מלא ועד ביצוע כל השינויים והסקנת המסקנות הרלווטיות, נוכל לשאול את עצמו "שניה, מה בכלל שאלו אותי"?

אני זוכר שבבית ספר לימדו אותי להתחיל קודם כל מהשאלה (אבל לא הייתי תלמיד כזה טוב, למען האמת, אין לי אפילו תעודת בגרות) – לדעת מה רוצים ממני ורק אז לקרוא את הטקסט. לטעמי, טיפ זה אינו נכון לקורסים הריאליים איתם אנו מתמודדים. בהרבה מקרים עיצה זו היא זו שתגרום לנו לקבל "בלאק אאוט". מדוע? כי במקום לבצע את השינוי, ולעבוד עם הנתונים שקיבלנו בשאלה, אנו מנסים להתאים/לכוון את מה שאנו

עושים לעבר מה שהשאלה כיוונה אותנו (וליתר דיוק, לאן שאנו חושבים שכוונה אותנו). תוצאה ישירה של פעילות בסדר זה היא איבוד שלבים (מצב מוצא, ביצוע שינויים, הסקת מסקנות) או אי ביצוע מספק שלהם, או כפי שהרבה סטודנטים אוהבים לקרוא לזה – "בלאק אאוט". עבודה בסדר נכון תקטין ואף כמעט תאפס את הסיכוי שלכם לקבל בלאק אאוט בין אם יש לכם לקויות למידה או לא.

אם עבדתם נכון, בשלב זה כבר השלמתם את כל מה שהשאלה דרשה מכם או שתהיו מאוד קרוב לכך. ראו מה השאלה דרשה מכם ובצעו את הפעולות הנדרשות.

אם הועלתה בפניכם טענה מסוימת (נפוץ מאוד בשאלות רב-ברירה) עליכם לברר האם מדובר בטענה חזקה או טענה חלשה ולגשת לנתונים שניתחתם בהתאם. אם המונחים אינם מוכרים לכם קראו את הפוסט החשוב בנוגע ל-טענה חזקה טענה חלשה.

בדוגמה ישנה טענה "מכאן שפיקו הגיע ראשון לדוכן הגלידה". מכיוון שזו טענה חזקה ננסה להראות שייתכן שפיקו הגיע שני לדוכן הגלידה או שייתכן שלא הגיע בכלל. אם בעזרת הנתונים שאספנו ניתן להראות היתכנות של אחת האופציות אז הטענה לא נכונה. אם לא ניתן להראות זאת, אז הטענה נכונה.

סיכום

אורכו של הפוסט גורם לכל התהליך להראות ארוך ומסורבל אך ההיפך המוחלט הוא הנכון! סטודנטים שלמדו לעבוד בדרך זו דיווחו על קיצור זמנים עצום (חלק אף קיצרו את תהליך העבודה עד כפי 5 מהזמן אותו השקיעו לפני השימוש ב-מ.ש.מ.ש!). במבחינה אינטואיטיבית, אם תשימו לב, ה"שיטה" הזו היא למעשה מה שהייתם עושים בכל מקרה, אך בסדר ברור ומסודר שעוזר לכם להתמקד בפרטים הנכונים, בזמן הנכון, לזהות את הטרה ולפתור את השאלה/טענה עם סיכויי הצלחה גבוהים יותר באופן משמעותי מאוד. אסכם את ארבעת השלבים בקצרה:

1. מוצא: בצעו את מצב מוצא, התעלמו מכל מלל אחר בתרגיל. הנתונים לגבי מצב המוצא יכולים להופיע בכל חלק בתרגיל, אל תסתפקו בשורה הראשונה. סיימו לקרוא את כל התרגיל.

2. שינויים: בצעו את כל השינויים, לפי הסדר המופיע בתרגיל (למרות שבמקרים מסויימים הסדר לא משנה). אל תקפצו למסקנות, רק לבצע מה שנאמר וזהו (מי שמקטין ראש מקבל ציון טוב יותר!).

3. מסקנות: הסיקו מסקנות לגבי השינויים שביצעתם. אין צורך להגזים, אך הסיקו מספיק בכדי שהנתונים יהיו ברורים, ותהיה לכם אפשרות לחשב כל מה שתתבקשו לחשב.

4. שלה: גשו לשאלה/טענה רק לאחר שסיימת את צעדים 1-3. אם מדובר בטענה עבדו לפי כללי טענה חזקה/חלשה. זכרו שזה השלב שמסיים את התרגיל ולא השלב מתחיל אותו.

אני מאחל לכם הצלחה רבה בלימודיכם ואני מקווה שתיישמו את הכתוב במאמרים ותראו שיפורים כבר בפעם הקרובה שתגשו לפתור תרגיל.

שלכם – אורן יונש

אתכם, עד ההצלחה במבחן

#wedding